אי אפשר שלא להיסחף עם החוויה העוצמתית המתרחשת מדי 27 בספטמבר באתיופיה. במהלך חג המסקל המונים מתאספים לתהלוכת לפידים בוערים על מנת להיפרד מעונת הגשמי ולקבל את עונת הפריחה.
פירוש השם מסקל הוא צלב והחג למעשה מנציח את גילוי הצלב של ישו על ידי הקיסרית פלוויה יוליה הלנה בירושלים. החגיגה המיוחדת מתקיימת בכיכר מסקל, הקרויה על שם הפסטיבל בעיר הבירה של אתיופיה – אדיס אבבה.
מנהיגים דתיים הלבושים בבגדים מסורתיים הם אלה שמובילים את ההמון בחגיגות דרך טקסים מיוחדים המשלבים נשיאת צלבים ענקיים בוערים תוך הקפת פירמידת אש – הלפידים מושלכים לעבר הפירמידה בליווי שירי מסקל מסורתיים וסיום הפסטיבל בנפילת העץ הגדול אשר במרכזה של הפירמידה. התמוטטות הפירמידה מתפרשת כסימן לכך שזו עומדת להיות שנה משגשגת.
הפירמידה המכונה "דמרה" היא למעשה מדורה גדולה שלפי האמונה, העשן שלה מוביל לאן שהצלב האמתי קבור. יש המאמינים שדמרה מסמנת את המעשה האולטימטיבי לביטול חטאים בעוד אחרים סבורים כי כיוון האש והתמוטטות הפירמידה מצביעים על העתיד ממש כפי שענן האש שאלוהים העלה מעל המשכן הציע הכוונה לבני ישראל בספר שמות.
הכנסייה האתיופית האורתודוכסית אומנם מאמינה שגילוי הצלב על ידי הלנה התרחש בחודש מרץ, אך החג נחגג באתיופיה בספטמבר מסיבות שונות. בין היתר, כי מרץ הוא לרוב חודש חג הפסחא וגם כי פסטיבל זה ככל הנראה החליף פסטיבל קדום יותר אשר נחגג בספטמבר.
המקור לפסטיבל הוא בהלנה, אמו של קונסטנטינוס הגדול, שלא הצליחה למצוא את הקבר, התפללה לישו ובחלומה היא הדליקה מדורה ובאמצעות העשן הקדוש מאותה מדורה הגיעה בעצם למקום בו איתרה את הצלב. מאז חלקי הצלב החלו להסתובב בעולם וכך הגיעה המסורת גם לאתיופיה. בימי הביניים מחצית הצלב ניתנה לקיסר דוויט אתיופיה על ידי הפטריארך של אלכסנדריה מתוך הערכה להגנתה על הנוצרים.
חג המסקל באתיופיה מלווה בסממנים רבים של בוא האביב והפסקת הגשמים, כולל פרח צהוב יפה המכונה מסקל כיוון שהוא פורח בתקופת הפסטיבל. האירוע עצמו מתחיל בדרך כלל בערב המסקל עם איסוף ענפי העצים מכיכרות העיר. ההמונים הלבושים לבן, אוחזים במטריות נגד שמש ובגדי חג, מתאספים במוקדים מרכזיים כמו כנסיות או בכיכר באדיס אבבה ואנשי הכמורה שרים תוך כדי הצעדה וכאשר הם מקיפים את המדורה עם לפידיהם – ענפים ארוכים אשר בראשם צלב בוער. באדיס אבבה וכן בכפרים רבים החגיגה נמשכת עד השעות הקטנות של הלילה ומלווה בריקודים, שירים ואוכל אותנטי.
מבחינת תושבי אתיופיה, חג המסקל מסמן את תחילתה של העונה היבשה, תקופת הפריחה וההתחדשות אחרי הגשמים הכבדים של יולי אוגוסט הנחשבים חודשים גשומים מאוד. בכל מקום תראו את פרחי החיננית הצהובה המכונה מסקל. זו הזדמנות נהדרת לטעום מהתרבות האתיופית בפסטיבל שמחבר את ירושלים לאתיופיה.