02.01.2018 |
כתבה: ד"ר תמר שק
כתבה אודות איסלנד המרתקת, הרפובליקה הויקינגית היחידה בעולם. היסטוריה, תרבות, המשפחה האיסלנדית ועוד.

במרחק של כ-500 ק"מ מן הקוטב הצפוני של כדור הארץ מתקיימת לה הרפובליקה הויקינגית היחידה בעולם, אשר עושה כל מאמץ כדי לשמור על תרבותה הייחודית גם במאה ה-21. זוהי איסלנד, אשר במשך מאות שנים הצליחה לשמור על עצמאותה ובדידותה, משום שגלי ההגירה מאירופה כמעט ולא הגיעו אליה. אחד הביטויים לבידודה התרבותי של איסלנד מאירופה הוא הדרך בה האיסלנדים שומרים על שפתם הייחודית, האיסלנדית, בה לא תשמעו כלל את המלים האוניברסליות טלפון, טלוויזיה או רדיו (אלא אם אתם מבינים איסלנדית…).

לפי אגדה ויקינגית עתיקה מסופר שלפני 1000 שנה אפשר היה להגיע לחופי איסלנד, כמו איש הים הויקינגי סאיימונדור סיגופסון על גב ליוויתן. אולם בימיו ידעו רוב האיסלנדים קרוא וכתוב בעוד שבאירופה עסקו בידע הזה רק נזירים. לפני יותר מ-1000 שנה הקימו האיסלנדים את הפרלמנט הדמוקרטי הראשון באירופה, בעמק גדול שמפריד בין שתי יבשות, אליו התכנסו כל תושבי האי לכתיבת חוקים משפט ונהלים איך צריכה להתקיים חברה אנושית, שבטית, באי פראי עם תנאי חיים קשים.
אם כך: מדוע קולומבוס "דילג" במסעותיו על איסלנד ואיפשר בכך לנזירים איריים ואנשי ים ויקינגים לגלות אותה לפניו? ויותר מזאת, מדוע האיסלנדים, שהקדימו את קולומבוס ב-500 שנה, לא השתלטו על הטריטוריה הצפון אמריקאית הענקית הזו לפני הציויליזציה הצפון אמריקאית הנוכחית? (דמיינו לעצמכם את המעצמה היחידה בעולם כיום איסלנדית, האם ניתן לדמיין שיבשת צפון אמריקה היתה יכולה להיות איסלנדית?)
האם שאלתם את עצמכם פעם איך נראתה בריאת העולם לפני מליארדים של שנים ואיך העולם נראה כשהוא נוצר?? והאם לא מסקרן אתכם לראות יבשה הגדלה בממדיה, או לחזות בלידתה של אדמה שנושאת בחובה בסיס לחיים חדשים?? האם זה הגיוני שבמשך כל שנות ההיסטוריה של איסלנד היתה שם רק מלחמה אחת?? ולא די בכך, היא גם נקראה "מלחמת הבקלה" (cod war). מה קורה כאשר אל הזעם מתפרץ לתוך הקרחון הכי גדול באירופה?? האם ומתי זה יקרה בשנית??

איסלנד, האי השני בגודלו באירופה (אחרי בריטניה) נמצא בצפון האוקיינוס האטלנטי בקרבת החוג הארקטי בין קוי הרוחב °63°-66 ( החוג הארקטי הינו קו הרוחב 66.5° צפון שמתקיימת בו התופעה של שמש חצות ביום אחד ובודד – ה- 21 ביוני. ביום זה השמש לא שוקעת והיא מעל האופק לכל אורך היממה. לחילופין ביום הקצר בשנה, אורך היום יהיה 0 שעות אור, כלומר לאורך כל אותו יום השמש לא תזרח, ותהיה מתחת לאופק).
איסלנד זה המקום היחידי בכדור הארץ בו ניתן לראות את הרכס המרכז אוקיאני, שהוא שורה של הרי געש תת ימית פעילה מעל פני השטח. את הרכס המרכז אוקיני הממוקם מתחת לפני האוקינוס הגדול ניתן היה לראות אילו היה אפשר לצלול לעומק של 11 ק"מ. למרבה המזל הטבע חסך צלילה שכזו שהיא בלתי אפשרית וחשף את הביטוי לקיומו בסמוך לאיסלנד.

מיקומו המיוחד של האי איסלנד הופך אותו לאי געשי פעיל הפולט ללא הרף חומרים וולקנים. ההערכה היא שהאי נוצר בגלל פעילות וולקנית רבה יותר ברכס ההתת ימי הנ"ל ביחס לאזורים אחרים שלו, המאפשרת יצור כמות גדולה של בזלות וחומרים וולקניים אחרים שהוערמו זה על גבי זה אל מעל פני הים.
ידוע שהאוקינוס האטלנטי הולך ומתרחב כל הזמן (בגלל תנועת היבשות, הגורמת להתרחקות הלוחות היבשתיים זה מזה) מכאן שהאי איסלנד נפתח במרכזו וגדל כל הזמן לכיוון מזרח ומערב תוך כדי פעילות וולקנית בלתי פוסקת.
באיסלנד מאות סדקים ולועות געשיים כבויים המצויים בשולי האי, ואלו הפעילים, המצויים בעיקר בחלק המרכזי של האי המייצג את מרכז האוקינוס מהווים את המקור לצמיחתו הבלתי פוסקת.

אחד הביטויים לשילוב בין מיקומו של האי באזורים הקרים ופעילותו הוולקנית הבלתי פוסקת הוא תופעה המכונה "מרוצת קרחון" (באיסלנדית "יוקולפאוס"). כאשר הר געש פורץ מתחת לקרחון שהוא גם הגדול באירופה ועוביו מעל ל-1000 מטרים, חומו הרב מתיך את הקרח שחלקו הופך למים וחלקו נשאר גושים העשויים להגיע לגובה של בית בן 4 קומות שמתחיל בקריסה בתנועה כלפי מטה. בדרך למטה מסיעים איתם גושי ענק אלו מליוני קובים של מי בוץ ומשמידים כל חלקת שדה, בתים,כפרים, עיירות וגם אנשים. התפרצות אחרונה שכזו היתה בהר הגעש גרימסוואטן החבוי מתחת לקרחון הענק ואטנאיוקול, ששטחו 8400 קמ"ר, ששטף במשך שבועיים חלק נכבד מדרום האי ובעיקר את הכביש הראשי המחבר בין כל חלקי האי. מחד, הפעילות המיוחדת הזו יוצרת תופעות טבע מרתקות כמו לגונות עם גושי קרח שחורים אפורים וכחולים ונהרות שוצפים הנושאים עמם מטען אדיר של סחף עם טוף וחומר פריך אחר אל עבר האוקינוס האטלנטי ומאידך, תופעות שכאלו ודומות להן גרמו לכך שדרכים וגשרים נהרסו ובשילוב עם חורף ארוך וקר גרמו לישובים רבים להיות מנותקים זה מזה וגם מנותקים מהערים הגדולות יותר. למשל – ב-1938 היתה התפרצות של הרי הגעש גרימסואטן וקטלה, שיצרה "מרוצות קרחון" בהן זרמו במים בכמות של 200 אלף קוב בשניה. תופעה זו נמשכה במשך שבוע ימים וגושי הקרח בני 70 מטרים גובה נשארו תקועים בחוף במשך מספר שנים.
תופעות גיאולוגיות ייחודיות אלו משפיעות, ולמעשה קובעות את תפרוסת האוכלוסיה באיסלנד. מתוך 270 אלף תושבי האי, כ-150 אלף מתגוררים באזור עיר הבירה רקיאוויק – רקיאוויק רבתי ומגמת המרכוז הולכת וגדלה כל הזמן.
כיום באיסלנד יש ישובים כפריים מבודדים המתבססים על חקלאות דגנים עם תמיכה ממשלתית רחבה, אולם מרבית האוכלוסיה הכפרית ממוקמת באזורי הפיורדים המייחדים את צפון האי.

חופה הדרומי של איסלנד מושפע מזרם הגולף החם. האקלים באיזור נוח יחסית, המים אינם קפואים ולכן ריכוז האוכלוסיה הכפרית באזור זה רב מאזורים אחרים. כמו כן זרם זה מנע בעבר היווצרות קרחונים ופיורדים וגורם בהווה לירידת גשמים רבה – 5000 מ"מ בשנה. הגשמים מוסיפים כמות מים נכבדת למי הקרחונים ויחד יוצרים נהרות גדולים בעלי זרימה רבת עוצמה. המפלים המרשימים בנהרות אלו מנוצלים בחלקם ליצירת חשמל המגיע לכל חלקי האי.
בשנות ה-30 גילו נשים, שהיו צריכות לכבס, מעיינות חמים בלב הטבע מחוץ לעיר רקיאוויק. "יום הכביסה" המשפחתי, הועתק למעיינות אלו אך ככל שגבר הצורך, מספר המעיינות שנמצאו הלך וגדל וספיקתם הוגברה עם חפירה לעומקים רבים. כל אספקת המים החמים לחימום בתים, למקלחות ולתעשיה הינה טבעית ומגיעה ישירות מבטן האדמה אל תוך הבתים, לבריכות השחייה וכו'… וכאשר תפתחו את ברז המים החמים הזהרו שלא לקבל כוויה. העיר רקיאוויק יושבת כולה על קרקע הדומה בצורתה לגבינה שוויצרית מאחר והיא מלאה בקידוחים עמוקים של 1-3 ק"מ מהם שואבים מים חמים ישר לתצרוכת הביתית והתעשיתית. כדאי לציין שאיסלנד היא הארץ העשירה ביותר במעיינות חמים וניתן למצוא בה כאלו המפיקים 200 ליטר של מים רותחים לשניה.
איסלנד אינה מיצאת דבר, למעט דגים, והיום הכיוון הכלכלי המייצר תקווה לפריצת דרך כלכלית הינו ייצור חשמל הידרוטרמלי על בסיס של מים חמים וקיטור וגם יצוא שלו לארצות אירופה – אך עוד חזון למועד….

תחילת היישוב באיסלנד היתה על ידי נווד ימי, בשם פלוקי שהגיע מהארצות הנורדיות והיה שלישי במספר לבקר באיסלנד. הוא יצא לחקור את הארצות החדשות כשהוא לוקח עימו את משפחתו, חבריו וכל משק ביתו במטרה להתיישב. פלוקי היה עובד אלילים והעורב היה אחד מנשואי אמונתו.
האגדה מספרת שהוא לקח לאחד ממסעותיו 3 עורבים וכאשר הרגיש שהוא מגיע ליבשה הוא שחרר אותם אחד אחד בכדי שיוכלו להראות לו את הדרך. הראשון עף חזרה לנורבגיה, השני לאוויר ולספינה והשלישי עף קדימה והראה לפלוקי את דרכו. פלוקי נחת בחצי האי רקייאנס אולם המשיך לצפון מערב והתיישב באזור יחסית פורה. אנשיו עבדו כל הקיץ בדיג, בציד ובאיסוף ביצים של ציפורי ים, אך לרוע המזל שכחו לאסוף חציר לימות החורף הקשים ביותר. ואומנם בימות החורף כל החיות מתו וכאשר האביב הגיע ומזג האוויר השתפר פלוקי טיפס על ראש הר וראה פיורד מלא בקרח. ממורמר ומתוסכל נתן לאי את השם איסלנד. אחרי שנה הפליג פלוקי חזרה לנורבגיה ודיבר סרה על איסלנד, למרות שחבריו למסע טענו שזוהי ארץ חלב ודבש. פלוקי שינה את דעתו ומספר שנים מאוחר יותר חזר לחיות באיסלנד את שארית חייו.
השמועה על הארץ החדשה פשטה כהרף עין. מספר ויקינגים שהגיעו ממסעות כיבוש מלאי כסף וכבוד נכנסו לסכסוך עם אחד מהרוזנים בעלי הכוח הגדולים של נורבגיה והרגו שנים מאנשיו בקרב. סכסוך זה חייב אותם לתת לו את כל רכושם ואדמתם, מה שהשאיר אותם בחוסר כל ובצר להם הם יצאו לחפש מקום אחר לחיות.
הם יצאו להפלגה ובהגיעם לאיסלנד שם ראו כי טוב והארץ פורייה חזרו לנורבגיה, מכרו את כל רכושם, העמיסו צאן, עבדים ומשפחות וחזרו לאיסלנד. ארנרסון שהיה איש אמונה אמר שהאלים ינחו אותו היכן לנחות ולבנות את חייו החדשים. כשהגיע לאזור החוץ הוא זרק כסא קדוש אותו הביא מבית עתיק בנורבגיה ואמר שבמקום בו ינחתו רגלי הכסא הוא יתישב. הרגליים הגיעו למקום המכונה המפרץ העשן=רקיאוויק.
אתר האלתיג, הפרלמנט בתיגווליר, הינו גאוותם של האיסלנדים כפרלמנט העתיק ביותר בעולם והוא ללא ספק אחד ממוקדי המשיכה של התיירים. במקום זה נאספו לפני יותר מ-1000 שנה, מידי חודש יוני, נציגים של כל תושבי האי שהעלו את טענותיהם וקבעו חוקים וקודים של התנהגות שחייבו את הציפטנים (ראשי שבטים) שמשלו על כל תושבי האי.

יישוב האי תועד לכל אורך שנות ההסטוריה ב"ספר היישוב" ( ( Landnamabok ו"ספר האיסלנדים"( Islendingabok ) באמצעותם אנו יודעים לפרטי פרטים מי היו האנשים, אילו יחסים היו ביניהם ואילו תככים ומזימות. בשילוב עם סיפורי הסאגות, בהן סופרו סיפורי הגיבורים הראשונים, הם מנציחים את מאבקיהם על אדמה, מרעה ובעיקר כבוד.
דיג זר במימי איסלנד, הביא לביקורים של זרים רבים (גרמנים אנגלים ועוד..) במהלך המאות 15-16 שתיארו את האיסלנדים כ"חיות בלתי-מתורבתות, ומאמינות באמונות תפלות". Blefken, מעולם לא דרך על אדמת איסלנד ותיאוריו התבססו על סיפורי ימאים. הוא מתאר את האיסלנדים כחיים עד גיל 200 שנה ועל הורים ה"מוסרים" את בנותיהם לסוחרים גרמנים בתמורה לטובין שונים. תיאורי נוסעים וכותבים קדומים אלו, הם ביטויים של זהותם התרבותית, שעוצבו דרך הדיכוטומיה שבין מרכזי התרבות האירופית המוכרים להם לבין המוזרות הבלתי-מוכרת בשולי העולם.

אותה עת, האיסלנדים לא היו מרוצים מתדמיתם כפי שהוצגה בפי זרים. האינטלקטואלים האיסלנדים הגיבו בהציגם תדמיות "נכונות יותר", שעמן יכלו להזדהות, בגאווה, אחיהם האיסלנדים. מובן וברור מאליו, שאלה מהם שכתבו באיסלנדית לא פנו אל קהל הזרים, שהשפה האיסלנדית לא היתה נגישה עבורם. "ספר האיסלנדים"; ו-ספר היישוב", מתקופת ה- Commonwealth (האיחוד, מאות 12, 13), מנסים לשמר רעיונות בדבר איכויותיהם של האבות המייסדים.
במאה ה-20 חמדו את חופי ודגי איסלנד אנשי בריטניה. הם החלו להגיע לדוג במימי החופים והפיורדים האיסלנדים, דבר שהצית את חמתם של האיסלנדים השלווים. פרנסתם העיקרית אז והיום היא הדגים האיכותיים של מימי האוקינוס הארקטי הנקי והקר עליהם לא היו מוכנים להתפשר אפילו האיסלנדים שלווי המזג.
משנות ה-40 ועד ה-50 הם נהלו מאבק כנגד ספינות הדייג ואניות המלחמה הבריטיות באמצעות חיתוך רשתות דייג ע"י אוניות הדייג המיוחדות שלהם ויריית רובה אחת וניצחו בקרב בכך שהשפילו והזיזו את האירופאים תאבי הדגים 250 קילומטר מהחוף האיסלנדי.

המשפחה:
התרבות האיסלנדית היא ליברלית מאוד והדבר בא לביטוי בכך שזוג איסלנדי שמחליט להקים משפחה אינו צריך ללכת לכנסיה או לגוף כל שהוא על מנת להינשא. הנורמות החברתיות הנהוגות באי הצפוני מאפשרות חופש פעולה בכל הקשור למשפחה ולגידול ילדים. אישה שילדה תינוק מחוץ לנישואים אינה מוקצה ויכולה להטביל את תינוקה בכנסיה וכן לגדלו במסגרת אוהדת רגילה ואפילו בבית הוריה. הלידה מחוץ לנישואין אינה נתפסת כעבירה כלשהי על הקוד המוסרי המקובל ולא נחשבת לכתם ולא סתם נושאים הילדים את שם אביהם ולא את שם משפחתו.

הפרלמנט הקדום, שנוסד בטינגווליר מייצג גם איזור מיוחד במונחים גיאולוגיים, כחלק מהרכס האטלנטי והמכניזם של טקטוניקת הלוחות. במובן זה, טינגווליר ואיסלנד, באים לציין כוחות אוניברסליים בעיני התייר הזר. ועדיין, המקום גם משמש אתר לפעילות נופש (משהו ארצי מאד). עבור האיסלנדים זהו מקום טוב לעשות דיג, קמפינג, לאכול, לשתות ואף להשתזף: להירגע וליהנות מהחיים – עבור האיסלנדים. טיול אל "הלגונה הכחולה" הוא בעיקר פעילות נופש, אבל גם הרפתקאה לאתר של כוחות עצומים של הטבע, בצורת משאבים גיאו-תרמליים רבי-עוצמה; תחנת הכוח הגיאו-תרמלית, שבעצם יוצרת את "הלגונה הכחולה", מציינת את הקידמה הטכנולוגית של איסלנד המודרנית. האתר מציין לפחות שלוש רמות של משמעות עבור התייר: טבע וסביבה; היסטוריה וטכנולוגיה; נופש ומשמעות קיומית. רמות אלה מונחות בבסיס התדמית שבתמונה אשר בה אולפו איתני-הטבע באמצעות טכנולוגיה מודרנית, מגשימות את החיפוש האנושי אחר בריאות, תענוגות ומרגוע. אטרקציות רבות אחרות או משלחות מסע עשויות לשרת כמטאפורות עבור נושאים מיוחדים של משמעות. מסע אל בטן האדמה, בישוב בשם – Kjolur, יכול להפוך למטאפורה של חדירה אל המדבר, ארץ לא-נודעת, הרחק מן המודרניות, ועמידה במקום בו נעו פורעי-חוק מן הפולקלור האיסלנדי.
לתיירים זרים, מסע לאיסלנד יכול לשמש מטאפורה של נסיעה אל "ארץ לא נודעת", מאחר והיא ממוקמת בין העולם הישן לעולם החדש; זוהי "ארץ הפלאות של הטבע – הפנינה של הצפון", ותמיד תזכורת של יצירתו של כדור הארץ עצמו.

רוב התיירים באים מגרמניה, מדינות סקנדינביה, ארה"ב, אנגליה וצרפת, והמוטיבציה שלהם לטייל באיסלנד קשורה במבנים רלבנטיים של משמעות עבור לאומיותם. איסלנד מייצגת דברים שונים עבור בני לאומים שונים, מתוך הקשר שונה שלהם להיסטוריה של איסלנד, בעיקר אלה שבעבר היה להם קשר להיסטוריה האיסלנדית. תיירים משווים את איסלנד ואת האיסלנדים עם זהותם ועם לאומיותם שלהם עצמם, מה שעושה את הטיול למשמעותי. לכן, מאמין סיגורדור מגנוסון Sigurdur Magnusson, (1977), שעבור הסקנדינבים, מייצגת איסלנד את "האי של הסאגות", והמקום בו פרחה התרבות הנורדית לפני מאות שנים; עבור הבריטים – המקום של מלחמות הקוד (דג הבקלה); עבור הצרפתים – בימת החיזיון לרומן של ז'ול וורן "מסע אל בטן האדמה", והמקום בו נטרפו ספינות דייגים צרפתיות; עבור האמריקאים – ביתו של לייפור אריקסון, שגילה את אמריקה עוד לפני קולומבוס; הגרמנים – נוטים לפנות אל התרבות הקדם-נוצרית של העמים הטווטוניים.

* ד"ר תמר שק, מדריכת טיולים כ-20 שנה במחוזות איסלנד. טיילה והדריכה במקומות רבים ברחבי האי וכן למדה וחקרה נושאים בוטאנים אקולוגים וגיאולוגים הקשורים לאיסלנד.
בנוסף, תמר מדריכה טיולים וטיולי טריקים ביעדים אטרקטיבים בארצות ויעדים נוספים בעולם, בחברת "בריזה".