כתב: פרופ' מיכאל בר זוהר

כתבה המספקת לקוראים מידע מקיף אודות בולגריה כולל היסטוריה, נקודות ציון, גיאוגרפית, סיפורים של יהודי בולגריה ועוד.

תעודת זהות:

*אוכלוסיה– בין 8 ל- 9 מליון נפש.
*שטח– 9/2 ,110 קמ"ר.
*בירה– סופיה- 1.2 מליון נפש. מרחק אווירי מירושלים- 1600 ק"מ.
*מטבע– לבה (100 סטוטינקי), כ-2.2 לבה ל-1 $.
*ממשל– דמוקרטיה פרלמנטרית.
*ערים גדולות– סופיה, פפלובדיב (400 אלף), ורנה (315 אלף), בורגאס (210 אלף), רוסה (190 אלף), פטארה זגורה (162 אלף), פלבן (140 אלף).
*הרכב האוכלוסיה– הבולגרים הינם סלאבים דרומים, בתוכם נטמעו שבטים בולגריים שמקורם בגדות הוולגה. המיעוטים הגדולים הם טורקים (8.5%). רומנים (2.6%) ומקדונים (2.5%) כ-250 אלף פומאקים (סלבים שהתאסלמו בתקי העותימאנית) חיים בהרי רודפוי מדרום לפלובדיב.
ערב מלה"ע השניה חיו בבולגריה כ-50 אלף יהודים, אשר שרדו את המלחמה. רובם עלו לארץ, וכיום חיים בבולגריה כ-5000 יהודים.
*דת– כ-85% מהאוכלוסיה הם נוצרים אורתודוכסים, ו-13% מוסלמים סונים.
*שפה– בולגרית היא שפה סלבית דרומית, קרובה למקדונית. האלפא-בית הקירילי (משמש גם את הרוסית, סרבית, מקדונית,) נוצר במאה ה-9 לספירה.
כאשר הקדושים קירילוס ומתודיוס תרגמו את התנ"ך עבור הכניסה הסלבית העתיקה. רוסית היא השפה השנטיה בבולגריה. מלים תורכיות ורוסיות רבות חדרו לשפה הבולגרית.

בולגריה גיאוגרפיה

משתרעת בין 41-44 רוחב צפוני, 22-28 אורך מזרחי.
גובלת בצפון ברומניה (608 ק"מ, מתוכם 471 ק"מ בדנובה), במערב- במקדוניה ויוגסלביה (524 ק"מ), בדרום- ביוון (486ק"מ) ובתורכיה (235 ק"מ), ובמזרח- בים השחור (384 ק"מ). אורכה ממזרח למערב 518 ק"מ, רוחבה מצפון לדרום- 333 ק"מ.
ברובה ארץ גבעות והרים. כ-26% משטחה בגובה של מעל 600 מ'.
מתחלקת ל-4 חבלים טבעיים:
1. שפלת הדנובה בצפון (מן הדנובה עד הרי הבלקן)
2. הרי הבלקן (נחלקים ממזרח למערב לבלקן הקטן, הגבוה המגיע בקוטב ל-2376 מ', והבלקן המערבי)
3. השפלות והבקעות של תחקיה העליונה- עמקי הנהרות הפוריים של מרכז בולגריה.
4. הגושים התרקו-מקדוניים- הרי דרום ודרום- מערב בולגריה. הכוללים את רכס ויטושה., הרי רילה, הרי פירין והרי רוגדופי. גושים אלה בנויים סלעי יסוד גבישם.
האקלים יבשתי ממוזג, עם חורפים קרים וקיצים חמים ויבשים. רכס הרי הבלקן (סטארה פלנינה) מהווה חיץ בין האקלים המזרח-אירופי השולט בצפון הארץ, לבין האקלים הים- תיכוני ממנו נהנים בדרום. כמות המשקעים הממוצעת היא 670 מ"מ, ושיאם בחודש יוני (90 מ"מ).
נהרות- 57% משטח בולגריה מנוקז ע"י נהרות הנשפכים לים השחור (בעקר הדנובה והנהרות הנשפכים אליה: לום, אוגוסטה, איסקאר, אוסם וינטרה), פ-43% לים האגאי: מאריצה, טונגה, ארדה וסטרומה.

תחנות כח: לבולגריה יש תחנת כח גרעינית קוזלודוי, 200 ק"מ צפונית לסופיה, המדורגת בין 25 המתקנים הגרעיניים המסוכנים ביותר בעולם.

מאורעות חשובים

681-1018-הממכלה הראשונה של בולגריה.
1018-1185-שלטון הביזנטים.
1185-1398-ממלכת בולגריה השניה.
1393-1878-שלטון טורקיה.
1878-קונגרס ברלין.
מלה"ע השניה- בולגריה הצטרפה לגרמניה, אוסטרו-הונגריה וטורקיה כנגד סרביה ורוסיה.
1919-הסכם שלום בניי (צרפת).
1941- מלה"ע השניה, בולגריה מצטרפת לציר גרמניה- יפן-איטליה. ב-1944 הכריזה על ניטרליות, ואח"כ נלחמה עם הצבא הרוסי נגד גרמניה.
1946-אחרי משאל עם הוכרזה בולגריה רפובליקה (ביטול המלוכה).

בולגריה-היסטוריה

האוכלוסיה הקדומה נמנתה על השבטים התראקים-אילירים.
עד שנת 46 לפנה"ס נכבש כל הבלקן ע"י הרומאים.
מאה 6-העם הבולגרי נוצר מתערובת של שבטים סלבים שהגיעו לבלקן מצפון להרי הקרפטים, ומפולשים בולגריים (ממוצא מונגולי)* שמרכזם היה על גדות נהר הוולגה (יתכן שהשם בולגריה בא מן השם וולגאר-בן הוולגה). הבולגרים שבחבלי הוולגה היו משועבדים באותם הימים למלך הכוזרים, ומוזכרים במכתבו של יוסף (מלך הכוזרים) לחסדאי אבן-שפרוט.
679-הבולגרים חצו את הדנובה בהנהגת החאן אספרוק, וקבעו את מרכז שלטונם בעיר פליסקה שבדוברוז'ה (צפון-מזרח בולגריה).
681-1018-הממלכה הרטאשונה של בולגריה. המלכה התפשטה דרומה על חשבון הביזנטים, ובמאה ה-9 התרחבה לתוך מקדוניה. הבולגרים נטמעו בשבטים הסלביים שעלו עליהם במספר, ואימצו את שפתם ואורח חייהם. הבולגרים התנצרו במחצית השניה של המאה ה-9 ע"י תלמידיהם של קירילוס ומתודטיוס ובשנת 870 זכתה הכנסיה הבולגרית לעצמאות ולפטריארק משלה. בשנת 893 נדדה הבירה לפרסלב.
1185-1185-שלטון הביזנטים.
1185-1393-ממלכת בולגריה גדולה השניה. בשנת 1205 לקח קלואן בשבי את בלדווין מלך הצלבנים. בירת בולגריה- וליקו טרנובו.
1393-1878-שלטון טורקיה מבירתם סופיה. בני המעמות העליונים הושמדו או התאסלמו.
1878-קונגרס ברליון. בולגריה הצפונית קיבלה מעמד של נסיכות עצמאית, חלקיה הדומיים נשארו בתחום טורקיה, זאת לאחר התקוממות אפריל, 1876, שפרצה בקופריבשטיצה, וקרבות מכריעים בין הרוסים והבולגרים כנגד הטורקים בשיפקה ובפלבן. עצמאות מוחלטת מהשלטון הטורקי הוכרזה ב-22 בספטמבר, 1908.
מ-1915, השתתפה בולגריה במלה"ע הראשונה בצד הגרמני.
1919-הסכם שלום בניי (צרפת). המפלגה הסוציאל-דמוקרטית שנוסדה ב-1898,נעשית קומוניסטית.
1941-בולגריה הצטרפה למדינות הציר (גרמניה, יפן, איטליה).
1944-בולגריה הכריזה מלחמה על גרמניה ונלחמה לצד הסובייטים.
1946-ביטול המלוכה ויסוד רפובליקה עממית בראשות דימיטרוב.
1955-בולגריה הוכרה כחברה ב"אומות המאוחדות".
1989-"הפרוסטרויקה" של גורבאצ'וב זעזעה את מזרח אירופה ושמה קץ ל-35 שנות שלטונו של ז'יבקוב, שהועמד לדין עקב שחיתות ב-1991.

יהודי בולגריה

לפי מסורת שמביא הרד"ק (ר' דוד קמחי), נמלטו כ-1000 איש מבני בנימין ל"ארץ רומניא", כשנלחמו בהם שאר שבטי ישראל. זאת העדות הקדומה ביותר ליהודים בבלקן.
ידיעות על ישובי יהודי במקדוניה קימות מתק' גאיוס קליגולה (37-41 לספירה, פילון).
במחוז ניקופול נמצאה כתובת לטינית שמעידה על קיום קהילה יהודית במאה ה-2.
בסוף המאה ה-4 היו רדיפות יהודים ונהרסו בתי-כנסת.
במחצית השניה של המאה ה-9 ניסו היהודים להשפיע על הבולגרים לקבל את דתם, אך יד השליחים הנוצרים גברה. אמונתם של הנוצרים החדשים היתה תערובת של נצרות, יהדות ועבודת אלילים.
יחס השלטונות ליהודים היה טוב בד"כ, ובתק' מסעי הצלב מצאו פליטים יהודים מקלט בבולגריה. את השפעתם החיובית של היהודים בבלקן מתאר רבי בנימין מטודלה.
מהמאה ה-12 גדל מס' היהודים בבולגריה ויהודים מגורשים מוצאים בה מקלט (גרוש יהודי הונגריה- 1376, גרוש יהודי בוואריה- 1470, גרוש ספרד- 1492). נתקימו בה 3 טיפוסי קהילות. אשכנזית, ספרדית ורומאניוטית (דוברי יוונית ומושפעים מתרבות יוון).
רבי יוסף קארו ישב בניקופול 13 שנה (523-1536), יסד בה ישיבה וכתב את חיבורו "בית-יוסף". ב-1536 עלה לצפת והצטרף לחבורת המקובלים ששגשגה בה.
סוחרים יהודים רבים התגוררו בסופיה וניהלו קשרי מסחר עם תורכיה, וולאכיה, וונציה וסלוניקי.
עם נסיגת התורכים מבולגריה, מתחזק ארגונם האוטונומי של הקהילות היהודיות. בקונגרס ברלין (1878) נכלל סעיף שחייב את מדינות הבלקן לתת זכויות שוות ליהודים.
יהודי בולגריה התקרבו לתנועה הציונית במחצית השניה של המאה ה-19. ב-1895 יסדו יהודים בולגרים שעלו לארץ את המושבה הרטוב. בשנים 1881/2 היו 25 בתי-ספר יהודים בבולגריה, בהם למדו מעל 3000 תלמידים. בשנת 1889 יצא עיתון יהודי ראשון בבולגרית.
מלה"ע השניה– לאחר שבולגריה נעשתה בת-בריתה של גרמניה, נקבעו חוקי אפליה ליהודים: פיטור עובדים, איסור על בילוי במקומות ציבוריים או רחובות ראשים, ענידת מגן-דוד וסימון דירות ומפעלים. איסור על החזקת מקלטי רדיו, טלפונים ומכוניות, מס' רכוש והחרמתו. אלפי יהודים מתרקיה ומקדוניה נשלחו לפולין, אך לא מבולגריה. הציבור הבולגרי התנגד לגרושם והפעיל לחץ על הממשלה. בספטמבר 1944 נכנסה רוסיה לבולגריה, שהכריזה מלחמה על גרמניה ונלחמה לצד הרוסים. כל תקנות האפליה בוטלו ורכוש היהודים הוחזר. לאחר המלחמה עלו מרבית יהודי בולגריה לישראל.

בולגריה- אתרים.

מאדרה-MADAPA
18 ק"מ מזרחית לשומן. מתחת לצוקי מאדארה נמצאים שרידים ארכיאולוגים מהמאות 14-8. על המצוק גולף תבליט של "הפרש ממאדארה", המסמל את נצחונותיו של חאן טרבל על אויביו. התבליט גולף בתחילת המאה ה-8 בגובה של 25 מ' מתחתית המצוק.
שומן- IIIYMEH
היתה עיר חשובה בימי הביניים. ב-1388 נכבשה ע"י הטורקים ונבנה בה מסגד גדול. ב-1981 נבנתה אנדרטה ענקית בראש הגבעה הצופה על שומן, כדי להנציח את יובל 1300 השנה לייסוד הממלכה הבולגרית הראשונה בשנת 681.
וליקו טרנובו-
נהר יאנטרה עובר במרכז העיר המכונה "עיר הצארים". ישבו בה התרקים והרומאים, ובהנהגת האחים אסן ופטר שגברו על הביזנטים, הפכה לבירת ממלכת בולגריה השניה ושושלת אסן (1393-1185). במאה ה-19 הפכה העיר למרכז אומנויות, וב-1877 שוחררה ע"י הגנרל הרוסי גורקו. "מצודת הצארים" נבזזה ונשרפה ע"י הטורקים (1393). בתוך המצודה נמצאת כנסית "העליה לשמים הפטריארכלית" המשוחזרת בראש הגבעה, וממנה נשקפים נופים נהדרים. מצפון נמצאים יסודות הארמון המלכותי בו שלטו 22 מלכים בזה אחר זה.
שיפקה-
בראש מעבר שיפקה, בגובה 1306 מ', ניצבת אנדרטה משנת 1934, המנציחה את הכוחות הרוסים והמתנדבים הבולגרים, אשר באוגוסט 1877 נלחמו בטורקים. בכפר שיפקה, כמה ק"מ מהמעבר, נמצאת "הכנסיה המקודשת" בעלת 5 כיפות בצל מוזהבות, שנבנתה אף היא לזכר הגיבורים בקרבות 1877.
קאזאנלאק
נמצאת על מסילת הברזל מבורגאס לסופיה, בעמק הורדים. בעיר נמצא מוזיאון הורדים ובו הסבר על דרכי הפקת שמן הורדים (כדי ליצר גרם אחד של שמן דרושים 2000 עלי כותרת), וכן קבר תרקי מהמאה ה-4 לפנה"ס, עם ציורי קיר עדינים.
קופריבשטיצה
כפר ציורי בגובה 1060 מ', בהרי סרדנה גורה, 113 ק"מ ממזרח לסופיה. מהווה מוזיאון פתוח של תקופת התחיה הלאומית (המאה ה-19, עד גרוש הטורקים). הכפר נוסד במאה ה-14 ע"י פליטים שנסו מהכובש הטורקי, ו-500 שנה אח"כ, באפריל 1876, הכריז קבלשקוב במקום זה על ההתקוממות נגד הטורקים. אחרי קבלת העצמאות נטשו סוחרים ואינטלקטואלים את מקומות המחבוא בהרים, ושבו אל הערים, וקופריבשטיצה נותרה ללא שינוי כמעט עד היום.
סופיה-
יושבת בגובה 545 מ' למרגלות הר ויטושה, ממערב לנהר איסקר הנשפך לדנובה. מהווה צומת דרכים, ומיושבת עוד מהתקופה התראקית (מאה 7 לפנה"ס). אחריהם שלטו הרומאים, הוינאים פלשו לעיר ב-441, והביזנטים בנו מחדש את העיר. הטורקים השתלטו על סופיה בשנת 1382 ושלטו בה 500 שנה, כשהיא מהווה את בירתם השלטונית. עם כינון הממלכה הבולגרית השלישית (1879), המשיכה סופיה לשמש כבירה. בסופיה נמצאים מבני האדמיניסטרציה השלטונית, כנסיות עם ציורי פרסקו יפהפיים, כיכרות וגנים, מוזיאונים וגלריות.
מנזר רילה-
הגדול והמפורסם ביותר בבולגריה. נוסד ע"י איוואן רילסקי בשנת 927 כמושבת נזירים, וב-1335 עבר למקומו הנוכחי. מתקופה זו נותר מגדל השעון שליד הכניסה. לאחר שנבזז, שוקם ב-1469 לאחר שהובאו לכאן עצמותיו של רילסקי בשנת 1833 הרסה השריפה את המנזר, אך הוא נבנה מחדש, גדול ומפואר יותר.
הרי רודופי-
משכן הקהילות המבודדות ובעלות הגיון האתני הרב ביותר. הנוף כולל את ערוצי הטרגרד ויגודינו. חלק גדול מהבולגרים המוסלמים חיים באזור זה, הן פומאקים שאבותיהם המירו דתם בתקופת הטורקים, והן טורקים אתניים. ברכסי ההרים אתרי סקי ועירות נופש תירותיות (סמוליאן, פמפורובו).
פלובדיב-
שוכנת במישר התרקי העילי, העיר השניה בגודלה בבולגריה, ומשתרעת על שתי גדותיו של נהר מאריצה. מיקומה האיסטרטגי (צומת דרכים) גרם לכיבושים רבים, שהראשון ביניהם היה של פיליפ השני ממקדוניה בשנת 341 לפנה"ס. האופי הציורי של העיר נוצר בעידן התחיה הלאומית, כאשר נבנו בתום בסגנון ה"ברקו" בשלושת גבעות העיר.
נסבאר-
נוסדאה ע"י היוונים ב-510 לפנה"ס. כיום עיר של דייג ותיירות. שרידי חומות העיר מהמאה ה-2 מתנשאים מעל תחנת האוטובוס, ולאורך הרחובות מרוצפי האבן ניצבים בתים הבנויים מאבן ועץ.
ורנה
עיר נמל ו"בירת הקיץ" של המדינה, צפונית לה נמצאת באלצ'יק עם גנים בוטניים מתחת לצוקי אבן גיר, ומערבת לה- אתר POCITITE KAMANI' "יער אבנים" שנוצר בתופעת קארסטית ייחודית.
היהודים בזמן המלחמה
"הרכבות יצאו ריקות" מגולל את פרשת הצלתם המופלאה של 50000 יהודי בולגריה מהשמדה בידי הנאצים. הסיפור המרתק הזה, הנקרא כספר מתח מתאר כיצד הוכשלה מזימת ההשמדה על-ידי אנשים מכל שדרות העם הבולגרי-ראשי הכנסייה, מנהיגים פוליטיים, מרגלת יפהפייה, ומלך שנקרע בין הבטחותיו להיטלר ומחויבותו לאזרחי ארצו.
ערב פרוץ מלחמת העולם השניה התיצבה בולגריה לצדה של גרמניה הנאצית. מיקומה בחצי-האי הבלקני בין רומניה, יוון ויגוסלביה, היה אחד הגורמים לדחיקתה של בולגריה לזרועות גרמניה. הבטחותיה של גרמניה להשיב לבולגריה את חבלי תרקיה ומקדוניה, שאבדו לה במלחמת העולם הראשונה, היו בין הגורמים להצטרפות בולגריה לברית עם הרייך השלישי.
בולגריה חוקקה גרסה מקומית לחוקי הגזע של נירנברג, וחתמה על הסכם עם גרמניה על גירושם של יהודיה למחנות המוות בפולין. זה היה המחיר שהסכימה בולגריה לשלם תמורת שטחיה האבודים.
אך תוכניותיו של היטלר להשמדת יהודי בולגריה לא זכו לצאת אל הפועל. תחילה נשלחו יהודי תרקיה ומקדוניה לפולין. אולם הרכבות אשר באו לקחת את יהודי בולגריה עצמה אל מותם הוואי יצאו ריקות. ברגע האחרון ממש התנערה בולגריה, ואף אחד מיהודיה לא עזב את אדמתה.
במבצע ההצלה הזה, היחיד במינו בימי המלחמה, השתתפו בולגרים מכל שכבות החברה: פקידי משל זוטרים, פועלים פשוטים, חברי פרלמנט, אישי ציבור, סופרים ואמנים, אנשי כמורה ואף המלך עצמו. כל אלה סיכנו את חייהם ועשו כל אשר יה ביכולתם כדי להציל את יהודי ארצם.
"הרכבות יצאו ריקות" מאיר את אחד הרגעים המופלאים בתקופה החשוכה של השואה ומגולל את פרשת גבורתם של אנשים בעלי ערכים מוסריים נעלים, שפעלו בניגוד מוחלט לאינטרסים האישיים שלהם על-מנת להציל אחרים. מיכאל בר-זהר חושף בספרו את אחד הפרקים העלומים של מלחמת העולם השנייה ומציג מידע שלא פורסם בעבר, השופך אור חדש על אומץ לבה של אומה קטנה שעמדה מול היטלר וגם יכלה לו.
פרופ' מיכאל בר-זהר- הוא היסטוריון בעל-שם בנילאומי שפרסם עד כה כשלושים ספרים. פרופ' בר-זהר נולד בבולגריה ועלה לישראל עם משפחתו בשנת 1948. הוא כתב את הביוגרפיה הרשמית של דוד בן-גוריו, היה חבר כנסת ומרצה באוניברסיטת אמורי שבארצות-הברית, ומשמש היום דובר ומסביר למען ישראל ברחבי העולם